<h1>שו"ת הריב"ש סימן ע"ג</h1>
<h2>דף צה.</h2>
עוד שאלת כי פרש אחד עשה נשואין לבנו והיה לו עגל ורצה שישחטנו טבח ישראל כדי לשלוח מנות ממנו ליהודים מיודעיו וכן עשה ושלח המנות על יד נערו כותי בלי שומר אם הם מותרות. תשובה כבר ידעת מ"ש בפ' גיד הנשה דמקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד גוי מותר. ואפי' לרב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור, משום דרב חייש לעורבים שהחליפוהו, והביאו נבלה ממקום רחוק, דרובא דעלמא גוי[ם] נינהו. אבל נמצא ביד גוי, אין לחוש לעורבים, ובודאי מן המקולין לקח שהם יהודים. ואפילו יש בהם טבחים כותים כל שרוב מקולין טבחי ישראל אמרי' כל דפריש מרובא פריש, כל שלא ראינוהו לוקח מן המקולין, דאז ספקו אסור, משום דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי. ואיברא שיש מחלוקת בין הראשונים ז"ל. כי הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל [הלכ' מאכ"א פ"ח ה"ב] פסקו כרב לאסור בשר שנתעלם מן העין, ולחוש לעורבים שהביאוהו ממקומות רחוקים, וברוב גוים. ויש פוסקים כלוי שהתיר ולא חשש אלא לטבחי העיר. אבל כבר אמרו בגמ' ואפי' רב מודה בנמצא ביד גוי, כל שרוב מקולין וטבחים ישראלים. ולכן בחתיכות אלו אם נודע בבירור שלא עשה עגל אחר בעיר אלא זה, חתיכות אלו מותרות. אבל אם הפרש ההוא או אפילו אחר עשה כמה עגלים למשתה בנו, חתיכות אלו אסורות, אלא א"כ יש בהן סימן טביעות עינא.
